למה ניוטרוג'ינה?

בשלב זה מצטרף לסיפור לויד, המחדש.

הכל התחיל במני, החוקר. מני סטולורוף התחיל את דרכו בענף הקוסמטיקה בלוס-אנג'לס של שנות ה-30, אז התחיל לייצר שפתונים ומכחולים לאיפור השפתיים עבור המותגים הגדולים של אותה תקופה. אבל מני, שהיה חקרן וסקרן מטבעו, תמיד חיפש רעיונות חדשים. באחד ממסעותיו הרבים לאירופה, גילה מני סבון עדין במיוחד, נטול אלקליין, שהמציא כימאי בלגי.

מני ראה מיד את הפוטנציאל הטמון במוצר וקנה את זכויות ההפצה שלו בארה"ב. הסבון נקרא ניוטרוג'ינה. כך יצא שבשנות ה-50, כשנשים החלו להתלונן על הסבונים הרגילים המגרים ומייבשים את עורן, כבר היה שם מני עם הפתרון. בזמנים שבהם סבון נמכר ב-10 סנט, מכר מני את ניוטרוג'ינה בדולר. נשים השתגעו על הסבון האלגנטי בצבע הענבר והוא עף מהמדפים. מני היה בעל רוח הרפתקנית באמת. הוא דחף את הגבולות ואת המגבלות וייסד את ניוטרוג'ינה כחברה שאין לה אח ורע בתעשיית הקוסמטיקה. אותה חשיבה נועזת מהווה גם היום חלק מהותי מה-DNA של החברה. והיא גם שמבדילה אותנו מכל שאר החברות בענף.

לויד קוטסן היה חתנו של מני. כשלקח את החברה תחת פיקודו, ידע לויד שיש באמתחתו מוצרים מצוינים. מה שלא היה לו זה את הכיסים העמוקים של מותגי היופי הגדולים. הוא היה צריך לחשוב איך לשווק את ניוטרוג'ינה והגה מודל עסקי חדש ומבריק. בתקופה שבה רק חברות התרופות הגדולות מיקדו את מאמציהן ברופאים, יצר לויד קשרים איתנים עם רופאי עור. הוא האמין שהם יעריכו את האיכות, הבטיחות, היעילות והיופי של מוצרי ניוטרוג'ינה. והוא צדק. אז בזמן שהמותגים הגדולים זרקו כסף על פרסומות בטלוויזיה, השיג לויד עבור ניוטרוג'ינה יתרון שאי אפשר לקנות בעד שום הון בעולם: ארבע מילים יפות: מומלץ על ידי רופאי עור. כי מי הסמכות האמינה, הקפדנית והמחמירה ביותר בתחום טיפוח העור? רופאי העור, כמובן. לויד קוטסן שהגדיר מחדש את המסגרת ואת התפיסה ולא ויתר עד שהבין איך עושים את זה, שינה לעד את פניה של ניוטרוג'ינה^® והעלה את העסק לגבהים חדשים.